אחת הבעיות הכי כואבות בנושא החנייה הוא חניית הנכים.
סימון חניית נכים אומנם ישנו, אבל יש אנשים שלא נשמעים לסימונים,
וגם לא תמיד יש מספיק מקומות חנייה לנכים.
הרבה פעמים אנו נתקלים בכתבות או תמונות באינטרנט שמציגות בעייתיות בכל הקשור לחניית נכים.
לרוב, אלה תמונות שמציגות חניות במקומות חניה המסומנים כמיועדים לנכים, מצד רכבים שאינם זכאים לכך.
אבל זה לא רק אי ציות לסימון החניות של הנכים,
אלא גם הרחבה של איסור חניה, שמביאה לצמצום מקומות החניה לנכים.
במקרים מסוימים, הנכה עלול לקבל דוח או שרכבו ייגרר כי הוא חנה במקום בו אסור לחנות.
אבל איזו ברירה יש לו, כשהחניון הכי קרוב, שיש בו מקומות חניה המיועדים לו, נמצא רחוק?
אם כן, סימון חניה של נכים אומנם ישנו, אבל לא תמיד נעשה בצורה הנכונה.
וכאמור, לא תמיד נהגים אחרים נשמעים ומצייתים לסימון הזה.
מה אפשר לעשות כדי לצמצם או לבטל לחלוטין את הפגיעה בזכויות הנכים?
כמו כל עניין אחר, גם בנושא זה יש לטפל בשורש הבעיה, שהוא בחקיקה.
לפני הכל, ראוי שהמחוקק ירחיב את מקומות החנייה לנכים.
בנוסף לכך, סימון חניית נכים צריך להיות בולט יותר (לא תמיד כך המצב).
צריך גם לבחון אפשרות לשימוש בכמה סימונים בכל מקום חנייה, ולא בחירה של סימון מסוג אחד.
למשל, לא רק סימון האספלט, אלא גם הצבת תמרור,
ואולי אפילו כיתוב האומר במפורש שמקום החנייה הוא לנכים בלבד.
סימון חניה למען זכויות הנכים בארץ
באשר לבוטות של נהגים אחרים, שחונים בחנייה המיועדת לנכים, יש להגביר את האכיפה,
בעיקר בחניונים של מוסדות ציבוריים, כמו בית חולים,
ולהחמיר במידת העונשים שניתנים למי שעובר על החוק.
בכל הקשור להקצאת מקומות חנייה לנכים, חשוב לספק את השטח הנדרש גם לרכבים גדולים יותר,
שעשויים לתפוס גם שטח של מקום חנייה חופשי, שהרי נכים רבים משתמשים ברכב גדול.
יש לספק להם שטח חנייה רחב יותר, כי החנייה האופטימלית לרכבי נכים היא אנכית למדרכה.
