צביעת כבישים בחומרים תרמו-פלסטיים על ידי שיחול או ריסוס מיועדת בעיקר לסימון נתיבים לתחבורה ציבורית, מעברי חצייה, איי תנועה ומסלולי אופניים. זו אחת השיטות הנפוצות ביותר ומבוססת על איזון בין עלות לאורך חיי המוצר בו משתמשים.
חומר תרמו-פלסטי יהיה חומר הבנוי מרכיב אחד המבוסס על שרפים פחמימניים, שרפים אלקילים או שילוב שלהם שמתלכד עם פני השטח של הכביש על ידי קירור.
צבע זה יכול להיות מיושם על ידי שיטת השיחול או ריסוס.
בשיטת השיחול נעשית העברה של החומר התרמו פלסטי ממיכל שחומם קודם לכן לטמפרטורה שהומלצה על ידי היצרן, דרך מערבת הובלה מיוחדת לתבנית שממנה מיושם הצבע על הכביש באמצעות מריחה עד לקבלת העובי הנדרש.
ריסוס ייעשה בדרך כלל בטכניקת איירלס בה שואבים את הצבע בלחץ גבוה לתוך אקדח התזה ומשחררים אותו לאוויר החופשי שבו הלחץ נמוך יותר מאשר בכלי ההתזה.
כתוצאה מהבדלי הלחצים מתקבל רסס בצורה של מניפה בעובי הרצוי.
היתרונות של ריסוס בשיטה זו הם המהירות שלה והידידותיות שלה לסביבה לעומת טכניקות אחרות.
